פסק-דין בתיק תע"א 7184-07

רקע כללי

1.    מהן הזכויות להן זכאי התובע, עובד זר מתורכיה, בגין עבודתו בנתבעת וסיומה בנסיבות בהן לא נשמעו בפני בית הדין עדויות מטעם מי מהצדדים - זוהי השאלה בה התבקשנו להכריע בתביעה במסגרתה עתר התובע לתשלום הפרשי שכר, פיצויי פיטורים, פדיון חופשה, הפרשות לקרן פנסיה, דמי הבראה ודמי חג.

2.    כמצוין לעיל, בירור התביעה בהליך זה נעשה בהתאם להנחיות שהותוו על ידי בית הדין הארצי לעבודה בתיק ע"ע 664-09 גורסים איליה נ' סולל בונה בנין ותשתיות בע"מ (13.1010).

משמע - ללא תצהירים מטעם התובע (והנתבעת) ללא שמיעת עדויות, על בסיס מוצגים שבית הדין אישר הגשתם ובכלל אלה - חוזה העבודה של התובע; תלושי שכר; הודעה על מצבת כוח האדם של הנתבע; היתר להעסקת עובדים זרים לשנת 2011; כתב התחייבות למעסיק מיום 9.7.2001; היתר להעסקת עובדים לאחר ערעור הנתבעת לרשויות מיום 18.6.2003 ומכתב הנתבעת לקונסוליה התורכית.

כמו כן, התבסס בית הדין על הודאות הנתבעת במסגרת כתב ההגנה וסיכומיה.

להלן התשתית העובדתית הצריכה להכרעה

3.    התובע, עובד זר מתורכיה, הועסק על-ידי הנתבעת החל מיום 26.8.01 ­ועד לחודש 4/2003 באתרי בניה שונים בארץ.

4.    הנתבעת הינה חברה העוסקת בעבודות בניה והיא היתה במועדים הרלבנטיים לתביעה חברה בהתאחדות הקבלנים והבונים בישראל. משכך, חלות עליה הוראות ההסכם הקיבוצי בענף הבניין והעבודות הציבוריות (להלן: "ההסכם הקיבוצי") (לעניין תחולת ההסכם הקיבוצי על הנתבעת ראה - ע"ע 37/08 מרטין אילינדז נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ובניין בע"מ; ניתן ביום 22.8.10).

5.    טרם הגעתו לארץ חתם התובע על הסכם עבודה בשפה התורכית (נספח א' לתיק המוצגים של התובע). 

6.    תוקף ההיתר כאמור פקע ביום 31.12.2001 כאשר החל ממועד זה ועד לחודש אפריל 2003 הועסק התובע על ידי הנתבעת ללא היתר, עד להפסקת עבודתו בחודש זה.

הכרעה

להלן נתייחס לרכיבי התביעה, כמפורט בפתיח, אחד לאחד:

זכאות התובע לתשלום הפרשי שכר

7.    התובע עתר במסגרת כתב התביעה לתשלום הפרשי שכר אותם העריך ב- 20,000 ש"ח, וזאת בגין עילות שונות: עבודה בשעות נוספות, שעות קיץ וניכויים שנוכו משכרו שלא כדין.

8.    הנתבעת התנגדה להרחבת החזית שמצאה ביטוי לטענתה במסגרת סיכומיו של התובע. שם כימת וחישב התובע לראשונה את הסכומים להם היה זכאי לטענתו בשל עילות התביעה למיונן ואף הוסיף עליהם. לגופו של עניין טענה הנתבעת, כי שכרו של התובע, לרבות התמורה המוגדלת בעבור עבודה בשעות נוספות שולם כדין.

9.    אשר לדעתנו יאמר - כי אכן צודקת הנתבעת כי אין לאפשר לתובע להוסיף רכיבי תביעה שלא נתבעו בדבר הפרשי שכר, או להוסיף על הסכום הנתבע במסגרת כתב התביעה בגין כל רכיב ורכיב ומכאן גם לכמתו לראשונה במסגרת סיכומיו. זאת באופן המקשה על הנתבעת להעריך את היקף "הסיכון" הכספי הנגזר מכל עילה ולתכנן את הגנתה כראוי.

10.  עם זאת, אף לו היינו מקלים עם התובע, באופן בו ציון סכום כללי בלבד על דרך האומדן, בגין העילות שונות - לא היה עומד לו לרועץ הרי שלא היה בכך להוביל לקבלת התביעה. זאת מהטעמים הבאים:

אשר לתביעה לתשלום בעבור שעות נוספות ושעות קיץ יאמר - כי משאין בפני בית הדין ראיות ביחס להיקף העסקתו של התובע הרי שלא ניתן לקבל רכיב תביעה זה.

נוסיף ונבהיר כי לעניות דעתנו אין בתלושי השכר של התובע, המהווים כאמור חלק מחומר הראיות לסייע לו בעניין זה. שכן, מתלושים אלה עולה כי עד לחודש 9/02 לא נרשמו בהם שעות העבודה או ימי עבודה אלא שכר היסוד בלבד ואילו בתלושי השכר שהופקו החל מחודש 10/02 ואילך - פורטו שעות העבודה לרבות עבודה בשעות נוספות והתמורה ששולמה בגינן.